היינו היום, יום שמש חורפית, בים.. שתי נשים האחת בת 86 אבל כמו ילדה בת 3 והאנרגיה שלה כבר לא לגמרי פה
והשנייה כמעט בת 60 גם היא קצת בת 3 ובדרכה גם האנרגיה שלה מחוברת למקומות אחרים.
בעצם היינו אמא שלי ואני…וחשבתי על העניין הזה של אמהות ובנות, כמה אני שומעת הרבה מלקוחות , תלמידות וחברות…את כל ההתחשבנויות שלנו עם אמא שלנו..כמה הבנות שלי מתחשבנות איתי…ובעצם אני לומדת כל פעם עוד טיפה,,,, עוד משהו טוב שקיבלתי מאמא שלי ונזכרת להיות בהודיה.
היום זה הבליח…כבר כתבתי לכם בעבר כמה אני אוהבת את הים…כמה הליכה בחופיו מחזקת אותי בעת אתגר ו"נחת" לי האסימון…נו בוודאי מגיל אפס אני הולכת לים..(גדלתי בבת גלים) ואמא שלי הייתה מאלו שהלכו לים גם בחורף ובגשם…עם המטריה עד המים…עוד חשבתי שבעצם קיבלתי ממנה עוד מתנה….יודעים איך אני תמיד אומרת להחליף את המילה קשה במילה אתגר….כי ככה למדנו בעולם האנרגטי…וזה בהחלט נכון…היום הזכירה לי אמא שלי (לה היו חיים בהחלט מורכבים ולא פשוטים של פעם) "אני אף פעם לא כעסתי ולא היה לי קשה – הזזתי קצת ימינה וקצת שמאלה והסתדרתי"…קסום לא? ועוד פנינה מהיום "ממה שמפחדים אי אפשר להשתלט על זה" .חשבתי לעצמי ואואואו לכמה קורסים וסדנאות אני הלכתי, כמה ספרים קראתי, כמה מדיטציות עשיתי, כמה שיעורים העברתי – רק כדי ללמוד להפנים כאלה דברים פשוטים… אז מסתבר שזה כבר הוטמן בתוכי עוד בירושה הגנטית…ואני שוב מוצאת בעצמי להיות בהודיה לאמא שלי…ולבורא עליון שעזר לי לבחור דווקא אותה כאמא שלי עם כל השיעורים הקארמטים שאנחנו עוברות ביחד. עוד אני כותבת את ההגיגים האלו התקשרה תלמידה לשתף על ה "אתגר" הנוכחי עם אמא שלה..והרי אנחנו יודעים שהכל שיקופים, והסינכרון באנרגיות בזמן ובמרחב מרתק.
אז….אם הדברים מהדהדים לכם…זה הזמן "לערוך" ספירת מלאי על כל הדברים הטובים שקיבלנו מאמא שלנו ולהיות בהודיה על היש בחיינו. תודה שקראתם עם העיניים הקשבתם עם הלב.
אשמח לשמוע את דעתך