לקראת השנה החדשה – בחודשים אלול ותשרי רובנו (ללא קשר לגיל, מין, דת, עדה והליכה לבית כנסת), מקבלים החלטות, מבטיחים הבטחות ועוסקים בסליחות. אנחנו מדברים וקוראים על מחשבה יוצרת מציאות – אני לא מחדשת כאן לאף אחד מאיתנו.
כדי שהכתבה הזאת תהיה יעילה עבורכם, אני מציעה שתעצרו את הקריאה כאן….(גם אם אין לכם חשק) ותערכו לעצמכם רשימה שכל מה שאתם רוצים שיהיה שונה, אחרת, השנה בתשע"ג…בכל רובדי החיים (בית, משפחה, קרירה, חברים, בריאות, תזונה, ספורט, אהבה, יחסים, פנאי וכל חלום שלכם…) אם עשיתם זאת ..נפלא…גילתם שיש לכם רצונות רבים – איזה כיף.
כאן מתחיל האתגר…למה קורה שרוב מה שאנחנו מסכמים עם עצמנו לא קורה…הרי עשינו רשימות כאלה גם בעבר – נכון? ההבטחה שהבטחתי לעצמי התמוססה- נכון? אז קודם כל תסלחו לעצמכם אתם מאד אנושיים.
אני מרגיעה..אנחנו לא לבד ואנחנו לא אשמים….יש דפוס כזה שחוסם..מעין מנגנון ש"תוקע"….קוראים לו "דחיינות" אנחנו מתחילים להביא כל מיני שכנועים (תוך כדי תנועה) למה זה לא אפשרי ולא יצליח, אולי בפעם אחרת, אולי אין מספיק כסף, אולי זה ממש לא מה שאני באמת רוצה, אולי זה לא הזמן הנכון, אולי הילדים קטנים, אולי הילדים גדולים, אולי אחרי החג, אולי זה ממש לא הגיוני, אולי ואולי ואולי – כיד הדמיון הטובה בתירוצים – כולם אגב הגיוניים לחלוטין. כל תרוץ שנביא (בשפה האימונית התנגדות) יגרור אחריו "קרוב משפחה" של למה לא בר ביצוע. לפעמים אנחנו אומרים מחר…בחודש הבא..בשנה הבאה אעשה את זה ואז אנחנו מדחיקים, מטאטאים מתחת לשטיח, עוצמים עיניים ומחכים שזה יעבור או יקרה מעצמו. הדחיינות משאירה אותנו באותו המקום בו דרכנו קודם באותם דפוסים והתנהגויות. כבר אמר איש חכם מאד אלברט אינשטיין " אם אתם רוצים תוצאות אחרות יש לפעול אחרת" הציטוט המקורי פחות עדין אבל זאת רוח הכוונה אין סיכוי בעולם שנמשיך לעשות אותו הדבר ויקרה משהו שונה.
טוב אז איך מתגברים על דחיינות…במקום להתבונן על המצב ממקום של "למה לא" להתבונן ממקום של "איך כן". שני ערכים חשובים למימוש והתגברות על דחיינות: אמונה ואחריות!!!
המשפט המפורסם "מחשבה יוצרת מציאות" הינו צמצום הפער בין המצוי לרצוי והוא קורה כשרכיב האמונה שלנו נוכח וממוקד, כשנאמין בחזון ובחלום שלנו וניקח אחריות על היישום. נחזיק את התמונה הרצויה לנו היטב בלב ובמינד (במוח ובמחשבה) ונעשה תוכנית אופרטיבית (רצוי מאד בכתב) של צעדים לביצוע.
קחו את הרשימה שערכתם קודם (לא מאוחר לעשות אותה עכשיו או אחרי קריאת המאמר) כתבו את רצונותיכם (כל רצון/כוונה בשורה נפרדת), ואחר כך וליד כל נושא שכתבתם רשמו 3-1 צעדים ממשיים/אופרטיביים שתיקחו על עצמכם ליישום. והנה יצרתם לעצמכם תוכנית עבודה אישית לשנה שלמה. נכון מאתגר, נכון שדברים מסוימים יחייבו אתכם לצאת מאזור הנוחות שלכם, אולם בלקיחת אחריות על ההחלטה היא גם יוצאת אל הפועל…אולי לא כל מה שרשמתם לעצמכם יצליח..בדקו בשנה הבאה – אולי רק חלק יצליח לנו וגם זאת לטובה. הייתה תנועה היה שינוי הייתה פריצת דרך אישית- נפלא. יש תנאים להבשלתם של חלומות ותמיד תמיד זכרו כל הקורה הוא בהחלט לטובתנו העליונה, יש סדר וכוונה איך דברים מתחברים ומתממשים.
שיתוף אישי – לפני שנה החלטתי שאני נוסעת (לחודש) למסע אישי לנשום ולעשות מדיטציות בהר שאסטה בארה"ב. זהו הר געש מקסים, לא פעיל, עם הרבה חיבורים אנרגטיים שרציתי לחוות. מסע ברמה הרציונאלית לא הגיוני: יקר מאד, איך משאירה את כל המשפחה לבד לחודש?, אני משאירה אמא יקירה שהיא סיעודית ודימנטית?, איך אנטוש את הלקוחות התלמידים והמטופלים שלי ועוד תירוצים הגיוניים וחשובים. פעלתי בדיוק כפי שכתבתי לכם כאן..סימנתי כמטרה האמנתי שזה קורה ראיתי את עצמי על ההר נושמת…לקחתי אחריות ביצוע וכל חודש שמתי קצת כסף בצד (מזומן), לא הספיק אז לקחתי הלוואה, סיפרתי לכולם (הכנתי אותם) התארגנתי בשלבים (נרשמתי לסדנא, שכנעתי חברות להצטרף אלי, רכשתי כרטיסי טיסה וארגנתי מלונות) כל שצריך שבאוגוסט 2012 אני בהר…וכך היה – מימשתי חלום!!!.
אחד הדברים החשובים שאני עושה היום הינו תהליך ריפוי אדמה/אדם/אישה בין היתר על ידי הטמנת קריסטלים באדמה בתהליך טקסי מרפא (עשינו זאת גם בגן בילו לפני שנתיים-עם ילדי המושבה והוריהם) . חלום נוסף שמימשתי בנסיעה הזאת היה עריכת טקס לריפוי אדמה בכך שהטמנו קריסטלים שהבאתי מישראל בהר שאסטה…היה מרגש מאד.
הנה התמונה…צילמתי בזריחה כך שהשמש מאירה מצד ימין – הרכס הימני נראה עם כתר של זהב והשלג שטרם נמס חייך אלי בצורה נפלאה במבנה של ..איך לא? מגן דוד…רואים? מזכירה לכולנו תמיד את חוק היקום – כל בקר השמש זורחת, גם אם לא רואים אותה…..להשתמע
אשמח לשמוע את דעתך