האם טוב או רע בישראל?
מישהי כתבה פוסט שרוח הדברים שלו היתה: כמה לא טוב פה בארץ, כמה מקסים בהולנד ואיזה מזל יש לאנשים…. הגבתי שם שחשבתי שטוב שהפוסט ההוא נכתב, בעיני הסובייקטיביות, כי זה יצר פלטפורמה לקשת ומגוון תגובות לכאן ולכאן על איכות העם שלנו.
אז….הוספתי בקטנה שהוא העם הזה-שלנו. זאת החבילה שלנו ואיתה אנחנו מנהלים את החיים. מקלקלים, מזיזים, משפרים, מתייאשים, מתעמלים, רוקדים, נלחמים יחד, חומלים, מרפאים, מתמודדים, לומדים, שרים, עובדים, ממציאים, מקשיבים, מחבקים, עושים חסד ולמען, מתחדשים, מתגייסים בתמיכה, שולחים הילינג וברכות, אוהבים וכן גם כועסים, רבים ושונאים ועוד ועוד…. ותמיד יש לנו את זכות הבחירה – בעיקר כי אנחנו, כך מאמינה אני בכל ליבי – "עם סגולה" ורק נזכור וניישם את המשפט החשוב "ואהבת לרעך כמוך" וגם "אהבה שלא תלויה בדבר" ואנחנו מסודרים.
מה שמזכיר לי סיפור/ אגדה ישנה של אימי סילביה רוזנפלד, זכרונה לברכה, וזה הולך ככה: קבוצה של אנשים מגיעה אל על (תרתי משמע לא חברת הנסיעות…אבל 
☺…). שלב ראשון זה פגישה עם בורא עליון. המלאך שומר הסף אומר לאנשים שבהרצאה עם אלוקים נכנסים בלי התיקים והמזוודות – הקיצר בלי החבילות האישיות. בורא עליון נתן הרצאה נפלאה כולל ההבנה שיש אופציה לחזור ליקום לחיים – איך שנבחר לחיות אותם, אותו הדבר או אחרת וגם אפשר להחליט לעבור "לעולם הבא". כי יש לנו זכות בחירה ורק הוסיף שבדרך שכל אחד יקח איזה תיק/מזוודה/חבילה שבא לו…כי אין לו, לבורא עליון, מה לעשות עם ה "תיקים" שלהם. האנשים חלקם בחרו לחזור, חלקם בחרו לעבור לשם…דבר אחד הם עשו בדיוק אותו הדבר: כל אחד חיפש ומצא את ה"תיק" שלו… זה המוכר/הידוע/האהוב/הלא אהוב….עם התיק הזה שלנו כל אחד יודע מה לעשות. בשפת המאמנים היינו אומרים פעם "אזור הנוחות שלנו"…אין רע באיזור הנוחות שלנו…וגם שם יש לנו זכות בחירה: להשאר, להזיז, לשפר, לאהוב.
ועוד משהו קטן אישי, בראשית שנות השמונים חזרתי לארץ אחרי 8 שנים נפלאות בארה"ב – חזרתי לבדי, גרושה ובעקבות מחלה שלי (מאתגרת ובה אף נאמר לי שכנראה גם לא אוכל ללדת ילדים) והחלטתי שאני רוצה לחזור למקורות למשפחה ולעשות כאן את הצמיחה המודעת והמתפתחת. הייתי בשוק ממה שראו כאן עיני, אין צורך לפרט…רק אוסיף מרמת האנשים הכועסים וצועקים על הפקידה נותנת השירות במשרד התחבורה שבדיוק לקחה לעצמה הפסקת תה (לא בטוחה שהיום עוד יש כאלה הפסקות בשרות כי בדיוק עוברת עגלת המחלקת תה וסנדוויצ'ים)… עד לרמה של העגלות החלודות בסופר… אני זוכרת מחשבה אחת שעלתה לי בראש…כל זה היה גם שם בסאן פרנסיסקו באמריקה הגדולה עם הכושים וההיספנים למשל (לא גזענית אני רק מציינת נתון)…רק מה שם, כישראלית, יכולתי להגיד זה לא שלי, זה שלהם. פה אי אפשר להתעלם ולהגיד זה שלהם. אז בחרתי לחיות פה, להיות ולעשות כמיטב יכולתי לסביבתי, למשפחתי (שיצרתי כאן עם חיימק'ה שלי-הבנות, הנכדים, המשפחה, החברים החתולים…..) ולחברה בה אני חיה. לכן אני חיה את חיי הקטנים (בשנים האחרונות בגדרה) ובמקביל אקטיביסטית, מתנדבת ועושה למען הקהילה, החברה והמדינה בה בחרתי לחיות ולהטיב.
אם אוסיף משהו קטן מהמדע…אנחנו רק אשליה…פרקו את האטום (ונגזרותיו) 99% ריק…רק אור…אז מה שאני רואה וחווה הם מראות, שיקופים והשתקפויות…אין שם בעצם כלום בחוץ, הכל פנימי הכל שלנו. מה שאני בוחרת לראות ולתת לו תשומת לב הוא שיהיה…או כמו שחז"ל אמרו "מהמקום שאתה מסתכל – זה מה שתראה" זה בדיוק החוק מהפסיקה הקוונטית של "כוח המשיכה". אז אני בוחרת לראות טוב, ולעשות הכי טוב שאני יכולה בכל רגע נתון בכל סיטואציה לעצמי ולזולת. אז מה אם אמרו לי שכנראה לא אוכל ללדת…אני רציתי, סליחה שנינו, היש שלי ואני רצינו – ואכן אומנם לא בקלות אך הלידות הגיעו גם הגיעו ואפילו פעמים.
מה? תשאלו הכל דבש?… ואני אענה – ממש לא!.
כי כל מה שקורה לנו (עשו לי/ לקחו לי/ שתו לי) אלו מלבושים של הבורא עבורינו. או בשפה נוחה יותר שיעורים שנשמתינו בחרה לעבור. יש תמיד מה לעשות, מה ללמוד ועל מה לעבוד – תמיד. והמציאות משכפלת את עצמה עבורינו שוב ושוב – עד שנלמד את השיעור.
כמו בים לפעמים הגלים גועשים, לפעמים שקטים, לעיתים סערות יש בים, לעיתים גאות ולעיתים שפל….אבל תמיד יש אופק ולאן לשאוף, איזה כיף
?
בוחרת באנרגיה טובה כי לחלוטין כמו שאמרתי מתקיים אותו חוק יקום "כול המשיכה" או אם תרצו "דומה מושך דומה".
ואתם מה אתם אומרים על הגיגים אלו בערב חג?
איך כאן עבורכם?
חג שמח לכולנו.
מעלה כאן תמונות מחוף הים באשדוד…הילדים המקסימים האלו שכאן חותרים ומחכים עם הגלשן שלהם, כל אחד לגל שלו שישא אותו…הם יכלו, בחופשת הפסח, ללכת לקניון, לשחק במחשב, לקשקש בסלולרי…ואני אומרת שאפו להורים שעזרו לילדיהם לפתח אהבה לים, למרחבים, לספורט, לרוח, לתחרות – בחירה, כבר אמרנו.
ואיך אומר השיר הנפלא "אין לי ארץ אחרת".
חג נהדר לכולנו
?
תודה למי שקראו…אשמח לתגובה…מה דעתכם?
גם כן או לא זה יופי של תגובה…אם אין זמן, חשק או סבלנות להקליד.
אוהבת
אשמח לשמוע את דעתך