מצדיעה בכאב.
את הפוסט הזה כתבתי כשחזרנו מההלוויה של יובל תל-ניר. בן של חברים של פעם. הזמן עמד מלכת. הפוסט הזה קיבל מאות תגובות והתייחסויות. העתקתי לכאן רק חלק מרכז מהן וגם את המייל שכתב האיש שלי (חיימק'ה) אחרי ההלוויה..וגם כמה מהתגובות האלו.
ובעיקר ומקרב ליבי מנחמת עד כמה שניתן את אמא יויו ואבא רמי. העבודה מתחילה עכשיו, החיים מתחילים עכשיו, אולי בהנצחה, אולי בלמידה אתם תמצאו את הדרך שלכם.
בערב חג (סוכות 2014), הובא למנוחות עלם צעיר בימים 21…יובל תל-ניר…שנספה בתאונת ראפטינג בנהר בפרו. יובל הבן של יויו ורמי (חברים שלנו) רק בן 21 והספיק כל כך הרבה…עוד היו לו חלומות ותוכניות, סטודנט עתודאי מצטיין, בשבוע הבא היה אמור להתחיל שנה רביעית בלימודי הרפואה…היו לו תוכניות למצוא תרופה לחיי נצח….? ואני אומרת נסתרות דרכי האל? ויהי זכרו ברוך.
מאות …לא, אולי אלפי אנשים באו ללוות אותו בדרכו האחרונה..אין ספק מעמד עצוב, כואב, בלתי נתפס. ההספדים רק הביאו בטיפה קטנה איזה קסם של בחור הוא היה – והכי בלט וחזק היה הקשר שלו ומערכות היחסים המדהימות ומלאות אהבה שהיו לו עם כל מי שמסביבו מבני משפחה ועד חברים , מורים ובכלל. הלוויה ארכה מעל שעתים וחצי…ירד גשם, הייתה שמש..לא רצינו..לא יכולנו לעזוב..אמרנו והרגשנו שאילולי הטרגדיה והסיבה בה התכנסנו כולנו יחד הייתה יכולה להיות ממש חגיגת מחזורים ענקית.
רמי ויויו בהלוויה, קיבלו את כולנו באהבה, בחיבוקים ובנשיקות ובהודיה שבאנו. איזה מתנה האנשים היקרים האלה קיבלו …. אומנם רק ל 21 שנים . נסתרות דרכי האל לבחירות של חיים ומוות.
קטונתי מלהבין אלא רק לקבל.
ההרגשה הייתה של אחדות ענקית…הרבה חיבוקים, בכי ומפגשי לב. המחיר יקר יקר…שאלתי אחר כך את האיש שלי.."מה אלוהים ככה לוקח רק את הטובים? ככה הם נבחרים.?"
נזכרתי בגיבורים הצוערים הנהדרים בשריפה בכרמל ובחיילים היקרים שנפלו בצוק איתן…הם עלו לי בתודעה שוב עכשיו… כתבתי כאן לא מזמן על קארמה והשאיפה שלנו לאזן את הקארמה החיובית שלנו אל מול השליליות…ואז כשהכל אוזן.. או בלשון בנקאית (שפה שלי לשעבר) כשה + (פלוס) גובר משמעותית על ה – (מינוס) אז…זה אומר שסימנו כאן את העבודה?
ואז…נתקלתי בציטוט הזה ..מתוך ספרו של ד"ר ביראן וייס " מסרים מעבר לזמן" והוא הכי התחבר לי למה שאני מנסה להבין..אולי זה הסיפור ..אולי אי אפשר להבין..רק לקבל..
"אחרי שאנו נולדים במצב הפיסי, מקור הלמידה העיקרי שלנו הוא מערכות יחסים.
באמצעות האושר והכאב שאנו חווים באינטראקציה עם אנשים אחרים אנו מתקדמים בנתיבנו הרוחני כדי ללמוד על אהבה מכל צדדיה.
מערכות יחסים הן מעבדות חיות, ניסויי שדה שבאים להראות לנו מה שלומנו, מה מצבנו, אם למדנו את השיעורים שלנו, וכדי לגלות עד כמה אנו קרובים לתכנית חיינו המקורית.
במערכות יחסים רגשותינו מתעוררים לחיים, ואנחנו מגיבים.
האם למדנו להפנות את הלחי האחרת או שאנחנו מגיבים באלימות?
האם אנחנו מושיטים יד לאחרים, בהבנה, אהבה וחמלה, או שמא אנחנו מגיבים מתוך פחד, אנוכיות או דחייה?
בלי מערכות יחסים, לא היינו יכולים לדעת או לבדוק את התקדמותנו.
מערכות יחסים מספקות לנו הזדמנויות נפלאות, אם כי קשות, ללמוד."
כאמור ד"ר בריאן וייס "מסרים מעבר לזמן
יובל תל-ניר יהי זכרו ברוך.
תגובות:
* נחמה משמיים. כפי שקריון אומר, האנשים הנותרים מאחור עם לב שבור הם הדבר העצוב היחידי בחיים שלאחר החיים. לעיתים אנו מקבלים מתנות יקרות מפז לזמן קצוב מאד, ידוע מראש….עלינו לשמוח על הזמן שניתן לנו להיות עם המתנות האלה, קצר ככל שיהיה….משמיים מנחמים. (רחלי גנון).
* את שהנשמה בחרה . אין לנו להבין אלא להודות לה על מה שהביאה לעולם ארץ עד כה ומהמילים אני מבינה שהנשמה הזו שעזבה של יובל הביאה הרבה נוכחות מחממת לב ואדם . כנראה לנשמה יש מסע בהמשך שחתמה עליו . להיות בשמחה והודיה על היש. (טלי שוקרון).
* איזה כאב עצום ועצוב! התמודדנו עם זה לפני יותר משנתיים. הם היו צריכים להיות היום כנראה באותו גיל, טל ויובל… גם הוא, טל שגב, בחור מדהים, עם הישגים ויכולות לתפארת, מסומן ומיועד לגדולות כמו שאומרים בצבא… וכך נקטף.. לוויה ענקית, הורים ומשפחה מדהימים, חברים ואוהבים רבים… מערכות יחסים שהוא פיתח והותיר עד גיל תשע עשרה הותירו את כולנו פעורי פה.. כמה עצב וכאב לב. זה עדיין מלווה אותנו וימשך כך…
אכן, נסתרות דרכי האל.. וכן, הטובים ביותר והמיוחדים האלה נעלמים לנו מוקדם כל כך!
יהי זכרם ברוך! (אביב איטח).
* הכרתי את הורי ההרוג ואין מילים לנחם ,עכשיו מה שנותר לנצור את היזכרונות הטובים ממנו ובטוח שטוב לו ליד כסא הכבוד יהיה זיכרו ברוך!!!(אירית קלינגר).
*************************************************************************
האיש שלי חיימק'ה שלי..כתב אלי אתמול בלילה את שכאן בהמשך . אני כבר ישנתי…הבקר כשקראתי..חזרתי לעשות את מה שאני עושה כבר כשבוע..לבכות…לשאול…הלכתי לים..הים מכיל הכל מבחינתי. ביקשתי את רשותו להעביר לכאן את מה שכתב..לקח לו זמן להסכים…הוא איש פרטי מאד…ואני התעקשתי…חשבתי כמה חשוב שעוד אנשים יכירו את הידע הזה, או יפגשו את האנרגיה שלו. הנה הפרידה והלב של האיש שלי….כתבתי בפוסט שלי כאן למעלה שאלתי את חיימק'ה שלי "אם אלוהים לוקח רק את הטובים".. מרוב בכי לא הבנתי את תשובתו..אולי עכשיו אבין טיפה יותר?
כתוב שאמרת למשה: "כי לא יראני אדם ….וחי…"
למשה, שרצה בכל נימי נפשו לראותך…
אז מה? היובל הזה כן הצליח לראות אותך?
אז בגלל זה הטבע אוסף אותו?
ומשאיר במקומו רק זכרונות?
הטבע יקח את כל המחפשים להתקרב אליך במצבי הקיצון.?
את הגשם תן רק בעיתו…אולי מר ונמהר היה לקחת את יובל שלא בעיתו?
לא ביכולת האדם לראות ולתפוס ולהבין את האלוהות שלך
חשבונות אני ממשיך ומחשבן ועושה בתמימותי עמך.
אחרי ההלויה בנסיעה, ריקי כל הזמן בוכה…
ושואלת אם אתה לוקח את "הטובים" אליך?
ואני אומר לה שאבא אוהב את כל ילדיו הטובים והרעים
ואתה הרי לא מביא אותם ולא לוקח אותם, לא הורג אותם ולא מחייה אותם
אבל אתה בכל זאת מנהל את הבריאה.
איזה מין ניהול זה?
איכה?
ואהבת את ה אלוהיך בכל לבבך
כל בוקר אני מהדק וקושר את התפילין לגופי
ואומר את זה…
מה, אתה לא בטוח שאני אוהב אותך?
כמה מפולות שלג, צונמי, רעידות אדמה ושטפונות, סרטני כבד ומות בעריסה ומה לא אתה רוצה להביא לפתחי
ואני ממשיך ואומר לך שאני אוהב אותך.
לא מספיק? אתה רוצה להמשיך לבחון אותי?
אולי תעשה בבשרי שלי ונראה אותך עוזב את בשרם של האחרים…
הרי את נפשם אתה מבקש לא את גופם.
תן להם שיבה טובה.
איכה?
אז מה עכשיו?
מה יעשו הוריו וחבריו והאנשים שעדיין אפילו הוא, היובל הזה, לא פגש שירצו להתרפא אצלו?
לא הכרתי אותו לפני הלוויתו ורק האנשים המספידים ספרו לי עליו
והיו לו חלומות
והוא נגע באנשים
והם אהבו אותו
וידע להבחין בין טוב ורע
והוליך אותם
מי חשב שאת יובל יובילו
שהרי הוא תמיד הוביל
והוא חסר להם
עכשיו…
עכשיו שהוא כבר מת, מה אתה צריך אותו?
תחזיר לנו אותו.
לכל אדם יש שם
אך את שם משפחתו פתאום אני לא יודע
אבל אתה בטח יודע וממילא לשם המשפחה אין צורך
כי רק בשמו איש נמדד.
אמרתי לעצמי, שכשאגש לשים אבן על הקבר
נראה את 'השם' כתוב על השלט הקטן
ואחרי שעה ארוכה ארוכה, ואני חודר בין מעגלי האנשים והגעתי לקבר…
והכל פרחים שבטח כיסו את השלט פ"נ שנפל כבר מכובדם המעיק
ואפילו שם משפחתך איני יודע
יובל
אבל יובל מה?
ואקח אבן מאבני המקום ואשים לגל עד.
שמך יובל על שם היובל של החמישים? שעם ישראל בעוונותיו כבר לא מקיים
מתאים לך להיות יובל של לפחות 49 שנים של שבע שנות שמיטה
אני אומר לעצמי
היה בך כנראה האומץ והאמת והיכולת לבצע מהלך לשוויון בין האנשים
כמו ששנות השמיטה נועדו להיות…
או שאולי אתה יובל מים של שפע וחכמה שהשקת את סביבתך?
והם שתו אותך לרוויה.
ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.
יהודה עמיחי אומר באחד משיריו:
"….כי נצח מתקשט בנצח
מים מתים בתוך מים
וקמים מתוך מים
עננים הולכים רק בין עננים
לא כן בני האדם…"
אין לנו הבנה בבורא ומעשיו…
אז איך נתמודד עם ההתנהלות הזו
הרי אנושיים אנחנו ורוצים תשובות
במה ננחם את כל 'אנשי יובל'?
חיים יהונתן
תגובות:
* מצמרר אך כנראה לא לנו התשובות והתהיות ימשיכו.שולחת חיבוק אנרגטי מנחם. (אורנה ולני).
* פעם גם אני שאלתי את השאלה ״האם אני במבחן אצלו האם הוא לוקח את הטובים״ אז נאמר לי ״העולם כולו עומד בתוכנית ברורה שם פרח לא גדל בטעות ושום טיפה לא יורדת במקום שהיא צריכה לרדת, הכל מדויק אצל בורא עולם ובכל התוכנית גם אנחנו בני אדם נוטלים חלק ״על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת״. (אירית קלינגר).
* מדהים. תהיות מנקרות לריבונו של עולם שמהדהדות לנו בראש כל הזמן. ואין מענה (אורית שטלצר).
* מופלא חיים יקר… לבבך כשופר פורץ ובוקע רקיעים… ושומע הוא ה' הוי"ה אל לבבך ותשובותיו אליך נרקמות כי- הנך- חיים יהו-נתן… על כן שופע הנך מאורות הקודש- נסה חבר יקר אליו להטות אוזן פנימית- "מנת כוסי ביום אקרא" וכפי שהנך אליו קורא, קורא הוא לך באהבה וחמלת-עד… תודה ריקי אהובה על השיתוף הצובט לב והמרגש הזה של חיים היקר-אל שבת שלום ורוב ברכות… בכל צער ישנו צהר… (אנטוניה וארנון סלנייט).
* הכל מתחיל בזה שאנחנו קוראים לו הילד שלנו, אנחנו, כל מה שעשינו זה להיות צינור לילד הזה שקראנו לו שלנו. הילד הזה הוא יצירה מופלאה של הבורא, יצירה מושלמת הניתנת לנו במתנה לפרק זמן מסוים. אומרים שהטובים ביותר הולכים ראשונים, אלו הן נשמות טהורות הבאות לתקופות קצרות כדי שהחיים על פני האדמה יהיו סבילים לאחרים הבאים לשעורים שונים. (יהודית קיסלר).
* חזק, באמת צריך לקרוא כמה פעמים ולהעמיק בהבנת התוכן.מה שבטוח הוא המסר העמוק.וכל אחד יבין את מה שהבין מבחינתי לא רק הטובים הולכים. אלא כנראה כל מי שסיים את תפקידו אין לי מושג .תמוה ולא ברור אין ספק שנוצר בור עמוק ואנו מנסים כעת להסבירו.לחיים יש הסבר עמוק ומושכל והתרגשתי לקרוא.ההתמודדות עם הכאב מביאה המון תובנות ולחיים יש ממש הארה. תודה על השיתוף. (רונית לוי)
* ריקי אהובה אני שמחה מאד סוף סוף לקרוא את דבריו החכמים של האיש שלך ! ברור שזו גם הגישה הגברית לנושא בלתי ניתן לעיכול והבנה אך גם יש בהם הסבר מנחם ..(חני יזרעאלי-נוי).
* אמר שייקספיר כל העולם במה, וכולם שחקנים, על העולם כולו עשוי מחומר אחד, אינסוף ברוך הוא, כל ההוויה הזו היא התגשמות רבגונית לאינספור של מהותו יתברך. "להוציא לפועל שלמות שמותיו פעולותיו תואריו וכינויו" הכאב הספק והתהיה והשאלה הם חלק מאותה הגשמה. (עידו אברהם זילברסטיין).
* כואב. כמה כואב וכמה אהבה יש בטקסט (שרית רוטשילד).
* קשה לקרוא ולהפנים…. ככה נקטפים ילדים זכים ותמימים טרם זמנם.(מלכה זילברמן).
אשמח לשמוע את דעתך