מצדיעה בכאב.
את הפוסט הזה כתבתי כשחזרנו מההלוויה של יובל תל-ניר. בן של חברים של פעם. הזמן עמד מלכת. הפוסט הזה קיבל מאות תגובות והתייחסויות. העתקתי לכאן רק חלק מרכז מהן וגם את המייל שכתב האיש שלי (חיימק'ה) אחרי ההלוויה..וגם כמה מהתגובות האלו.
ובעיקר ומקרב ליבי מנחמת עד כמה שניתן את אמא יויו ואבא רמי. העבודה מתחילה עכשיו, החיים מתחילים עכשיו, אולי בהנצחה, אולי בלמידה אתם תמצאו את הדרך שלכם.
בערב חג (סוכות 2014), הובא למנוחות עלם צעיר בימים 21…יובל תל-ניר…שנספה בתאונת ראפטינג בנהר בפרו. יובל הבן של יויו ורמי (חברים שלנו) רק בן 21 והספיק כל כך הרבה…עוד היו לו חלומות ותוכניות, סטודנט עתודאי מצטיין, בשבוע הבא היה אמור להתחיל שנה רביעית בלימודי הרפואה…היו לו תוכניות למצוא תרופה לחיי נצח….? ואני אומרת נסתרות דרכי האל? ויהי זכרו ברוך.
מאות …לא, אולי אלפי אנשים באו ללוות אותו [לקריאה נוספת …]
תגובות אחרונות